חקירות קניין רוחני וזכויות יוצרים

זכויות הקניין הרוחני מגנות בעיקר על המצאות ופיתוחים טכנולוגים, זאת באמצעות הגשת בקשה לרישום פטנט, אפילו ברמה בינ"ל.  סימני מסחר, לוגו ועיצוב גראפי ייחודי מוגנים אף הם ולא ניתן לעשות שימוש בלוגו ובסימנים המזהים של המוצר כדי למנוע גניבת עין.  ההגנה כמובן קיימת גם כאשר מדובר על יצירות ספרותיות, עבודות אומנות, כוריאוגרפיה, תיאטרון, צילום, מוסיקה ועוד.

השמירה על זכות הקניין הרוחני אינה שמורה רק למקרים של פעולה בזדון. ליוצר קיימת זכות לשמור על המוניטין של עבודותיו ולקבל תשלום על כל שימוש בהן, בין אם בתמונות, מוזיקה, תוכנה וכד'

בדין הישראלי יצר המחוקק הגדרה לשורה ארוכה של נכסים רוחניים, אופן הטיפול והשמירה עליהם. כך שחלק נכבד מהנכסים נדרשים לרישום על מנת להגן על עליהם וחלק אין צורך לרשום את הזכויות.

נכסים כגון פטנטים, סימני מסחר וכינוי מקור  יש צורך לרשום אותם ולהסדיר את הבעלות עליהם ובאופן זה להגן על בלעדיותם. בעוד נכסים רוחניים כגון זכויות יוצרים,  זכויות מבצעים, מוניטין, וסוד מסחרי  וכן סימן מסחר מוכר היטב ועיצוב לא-רשום אין דרישה לרשום אותם בפועל. מבחינת החוק, כל אדם זכאי להגנה על זכויות היצירה שלו ברגע בו סיים ליצור את היצירה המקורית, אפילו אם לא פרסם אותה.

חקירת קניין רוחני – מתי ואיך?

כאשר ישנו חשש לפגיעה בקניין רוחני או זכויות יוצרים חשוב להעסיק חוקר פרטי המתמחה בחקירות מסוג זה. עבודת החוקר מסייעת לחשוף את העברה ולהציג ראיות מספקות על העברה שבוצעה. כאשר מדובר על העתקה של יצירה, פטנט או קניין רוחני אחר, בין אם הוא מוגן בזכויות יוצרים ובין אם לאו, לחוקר ישנם הכלים להגיע לחקר האמת.

החקירה חושפת את השימוש הלא תקין בזכויות היוצרים על מנת להעניק לבעל הקניין את האפשרות לדרוש את המגיע לו מבחינת קרדיט ותשלום כספי על השימוש ביצירה.

.