תהליך גירושים מתקיים, במקרים רבים, כאשר בני זוג חווים משבר אמון חריף. הצדדים חושדים זה בזה במעשים שיש להם השפעה על החלטות בית משפט. לעתים, מתעורר צורך בשירות של משרד חקירות להשגת ראיות שישמשו בתהליך המשפטי. באילו מקרים עורך הדין יפנה לעזרת משרד חקירות ומתי ממש אין צורך? כל זאת במאמר שלפניכם.
מטבע הדברים תהליך גירושים קורה בהרבה מקרים כאשר לבני זוג יש מעט מאוד אמון זה בזו וזו בזה. במצב כזה של חוסר אמון, בני הזוג מוצאים את עצמם אל מול מצג שמציג הצד השני על אורח החיים שלו או שלה, הצרכים הכלכליים, על המשאבים הפיננסיים, צרכים בריאותיים, מערכות יחסים ועוד. הבעיה היא שלא תמיד מה שמוצג מסתדר עם מה שהצד השני מכיר ויודע על בן או בת הזוג לשעבר, ואז מתחילים לחשוד ולריב.
"כדי לבסס החלטות משפטיות לא מספיק לחשוד או לפקפק, ואפילו לא להצהיר על האמת כפי שהצד השני רואה זאת. חייבים עובדות, ראיות והוכחות שיסייעו בתהליך המשפטי. כדי לאסוף את הראיות וההוכחות, עורכי דין פונים לא פעם למשרד חקירות." אומר לנו עו"ד עודד וולף, עו"ד לענייני משפחה.
אז מתי צריך לפנות לחוקר? אספנו לכם את מה שאתם צריכים לדעת.
מצב כלכלי
הרבה פעמים חילוקי דעות בין בני זוג בתהליך גירושים סובבים סביב הנושא הכלכלי. כאשר הצדדים מנסים להגיע להסכם, או לחילופין, כשהם מגיעים לדיוני בית משפט בנושא חלוקת הרכוש ומזונות, הרבה פעמים יש פער בין המצב הכלכלי שאחד מבני הזוג מציג לצד השני או לבית המשפט, ובין המציאות. לפעמים קשה לדעת אם אכן יש פער, או שמדובר סתם בחשדות וחוסר אמון שאין לו ביסוס.
כאשר יש חשד שבן הזוג מסתיר את מצבו הכלכלי האמיתי למשל אם חלק גדול מהכנסות מבוססת על עבודה "שחורה" ללא קבלות או תיעוד, אם יש לו נכסים וחסכונות שהוא לא מצהיר עליהם בפני בית המשפט, צריך לבסס אותו על עובדות. הרי לא מספיק שבן זוג יגיד שהוא יודע שלצד השני יש הכנסות גבוהות מכפי שהוא מצהיר. כדי לבסס את הטענות הללו עורכי דין לענייני משפחה פונים לא פעם למשרד חקירות, שאוסף עבורם את הראיות הנחוצות.
מסוכנות, חוסר מסוגלות הורית או התנהגות אלימה
ישנם מקרים שבהם בעת ההתדיינות המשפטית עולה טענה מאחד הצדדים שהצג השני נוהג באלימות כלפי הצד השני או כלפי הילדים. לטענה זו יכולות להיות השלכות על החלטות בית המשפט.
התנהגות אלימה יכולה להוות שיקול בהחלטה על זמני השהות והמשמורת על הילדים. אם התיק מתנהל בבית דין רבני, והאישה נחשדת כ"מורדת", כלומר כמי שאינה עומדת בתפקידיה כלפי הבעל, או הפוך, הבעל נחשד כ"מורד", אם היא או הוא יוכיחו שהם חוו אלימות מהצד השני, זה יכול לשנות את החלטת בית הדין.
ככלל, הוכחת התנהגות אלימה יכולה להטות את המשפט לטובת הקורבן במובנים שונים. עם זאת, מי שנמצא במערכת יחסים אלימה יתקשה לעסוק בתיעוד האלימות, משום שעצם התיעוד יכול להביא להגברת ההתנהגות האלימה.
עורכי דין לענייני משפחה יעזרו לא פעם במשרד חקירות כדי לבסס טענות לאלימות, מסוכנות או התנהלות לא אחראית עם הילדים ברמה שיכולה להטות את החלטות בית המשפט לטובת הצד השני.
בגידת אישה
על פי החוק בישראל בגידה בנישואים אינה עבירה על החוק, לכן בבית משפט לענייני משפחה בגידה לרוב אינה רלוונטית לנושאי הגירושים כמו משמורת על הילדים, מזונות או חלוקת הרכוש.
עם זאת, בהתאם להלכה היהודית, יש לבגידה השלכות מרחיקות לכת אם התיק מתנהל בבית דין רבני. למשל, אישה שבגדה בבעלה נחשבת נואפת ויש להתנהגות זו השלכות רבות כמו ביטול מזונות אישה, ביטול הכתובה וחלוקת רכוש בלתי שוויונית.
הבגידה אוסרת את האישה על בעלה, ולכן אם הוכח שאישה היא בוגדת, היא לא תוכל לבקש שלום בית. אם כן, בגידה היא נושא שחשוב להציג לבית הדין, אך אם אין ראיות זה נשאר מילה שלו אל מול מילה שלה, ואין לדעת אם בית הדין יזהה מי דובר אמת. כדי לבסס את החשדות לבגידה על הוכחות אמיתיות עורכי דין יעזרו במשרד חקירות מקצועי.
בגידת גבר
בגידה של הגבר גם היא נתפסת באור שלילי בבית דין רבני, למרות שההלכה רואה אותה כפחות חמורה. כלומר, גם בגידה של הבעל יכולה להשפיע על החלטות בית הדין לרעתו.
למשל, אם הגבר טוען שהוא מעוניין בשלום בית כדי לחמוק מחלוקת הרכוש, אך במקביל יוצא עם נשים אחרות, בית הדין יכול להחליט לבטל את הניסיונות לשלום בית ולהורות על הזוג להתגרש. בשל החשיבות של הוכחת הבגידה לצורך תיק הגירושים, עורכי דין יעזרו הרבה פעמים בחוקרים פרטיים וכך יבססו את החשדות על ראיות מוצקים.
