אמת או שקר?! לפעמים השאלה הזאת היא כל מה שמפריד בין אשמת אדם לבין הוכחת חפותו. מה זה המכשיר הזה פוליגרף, איך הוא עובד והאם הוא בכלל אמין?
פוליגרף – איך זה עובד?
מדובר על מכשיר שמתבסס על תנודות ותגובות בלתי רצוניות של אדם כדי לבדוק אם הוא משק או דובר אמת. המכשיר מתבסס על ההנחה כי כאשר אדם אינו דובר אמת מתרחשים בגופו שינויים פיזיולוגים שאינו שולט בהם. תנודות בלחץ הדם, שינויי קצב הדופק, הזעה ושינוי במוליכות החשמלית של העור.
כדי שהבדיקה תהיה אמינה בהתאם לדרישות החוק, יש לחבר את האדם למכשיר הפוליגרף במטרה לנטר ולבחון את השינויים בפעילות הלב, הנשימה ומוליכות חשמלית של העור. לחזה שלו מצמידים גלאי נשימת חזה, גלאי נשימת סרעפת, את יד ימין מניחים בשרוול למדידת שינויים בלחץ הדם והדופק, ולשתי אצבעות יד שמאל גלאי מוליכות חשמלית של העור (הזעה).
חשוב לציין כי טרם הבדיקה מבצע הבדיקה מקיים מול מזמין הבדיקה הליך תשאול בנוגע למהות החקירה ולאחר מכן הוא יוצר רשימת שאלות בהתאם למטרות החקירה, הנבדק מקבל את השאלות הקשורות לחקירה עצמה, כדי להעניק לו fair chance. טרם חיבור הנחקר לפוליגרף בוחן הבודק את כשירותו של הנחקר ברמה הנפשית והפיזית
לאחר החיבור, כיול ובדיקת תקינות המכשיר נשאל הנבדק סדרה של שאלות מסוגים שונים:
- שאלות "סרק" שאינן משוכללות בניתוח התוצאות ורק מעניקות לחוקר הזדמנות להראות לנחקר את אמינות המכשיר ומה קורה כאשר הוא עונה תשובת אמת מול שקר.
- שאלות "קרות" שאינן רלוונטיות לחקירה אך יש להן ערך רגשי במטרה לעודד את הנחקר לענות את האמת ומייצרות השוואה וביקורת לתגובות הפיזיות.
- שאלות "חמות" ומהותיות, הרלוונטיות לחקירה, מסט השאלות שראה קודם ואישר להשתמש בהן, חל איסור להשתמש בשאלות שהנחקר לא אישר ועלולות להפלילו.
חשוב שהשאלות בבדיקה יהיו פשוטות, ברורות וקצרות, כאלה שהתשובה עליהן חד משמעית, עדיפות לשאלות של כן/לא .
לאחר קיום הבדיקה ושיחה אישית עם הנחקר פונים לניתוח התוצאות. כאן נבחנות התגובות הפיזיולוגיות בכל הערוצים (נשימה, לב, הזעה וכו') לשאלות המגוונות שנשאלו ומשווים בין התוצאות. נבדקת התגובה הרגשית הגבוהה בכל אחת מהשאלות והשוואה בין שאלות המהות, הביקורת והסרק.
במקרה שהתגובה הפיזית חזקה יותר בשאלות המהותיות יימצא הנבחן משקר. במקרה שהתגובה חזקה יותר בשאלות "הקרות" יימצא הנבחן דובר אמת. במקרה שהתגובות דומות בעוצמתן, התוצאות יהיו לא החלטיות.
האם פוליגרף קביל בבית משפט
מאחר וישנם כאמור מקרים בהם ישנן תוצאות שונות ואין קביעה חד משמעית לאמינותו או חוסר אמינותו של אדם, החוק בישראל קובע שאין תוקף לבדיקה. אמנם ניתן להשתמש בבדיקת פוליגרף בחקירות ובבניית תיקי הוכחות. זה נלקח כראייה תומכת נגד או לזכותו של הנחקר. תוצאה חיובית במכונת אמת אינה לבדה יכולה לזכות אדם מאשמה, אך, עשויה לסייע לו בהוכחת חפותו או להמתיק את עונשו.
כמו הדין הפלילי, גם הדין האזרחי בישראל לא מייחס מעמד מיוחד לפוליגרף. גם כאן ניתן להשתמש בו כראייה או כמדד בוררות אך לא על פיו יישק גזר הדין. כדי שבית המשפט יתייחס ברצינות לבדיקת פוליגרף חייבת להיות הסכמה של שני הצדדים לביצועה ועל תוצאותיה להיות ברורות וחד משמעיות.
חשוב לציין שבכל מקרה, אסור לראות באי הסכמה לעבור בדיקת פוליגרף ראיה להאשמתו של אדם ולא ניתן להכריח לעבור בדיקה זו, אם כי כאשר מדובר על דרישת מעסיק בעת כניסה לעבודה סביר להניח שסירוב ימנע את העסקת העובד.
באופן עקרוני בישראל כל אדם יכול לערוך בדיקות פוליגרף מאחר ולא קיים רישוי למקצוע. בשנים האחרונות ישנה נטייה לאגד את התחום וקיימים שני איגודים מרכזיים: איגוד בודקי הפוליגרף בישראל (אפ"י) וכן איגוד ישראלי לבודקי פוליגרף ממוחשב – [CPA]. החברות באיגודים אלה מותנית בהשכלה מתאימה, היעדר עבר פלילי, לימודי הכשרה, ניסיון בעריכת בדיקות, קבלת כללי האתיקה המקצועיים ומבחני קבלה.
