החיים זה לא תוכנית ריאלטי, לא סדרת מתיחות ופספוסים ולא כולם רוצים להיות כוכבים, בעיקר לא של סרט ממצלמה נסתרת.
בשנים האחרונות הכל מצולם, ברחובות, בגינות ציבוריות, בכבישים, בסופרים, בבתי כלבו וכו', הרבה מקומות מרושתים במצלמות אבטחה השומרות הן על הציבור והן על בעלי העסקים בעיקר מגנבה. רוב המצלמות גלויות וברורות אך יש כאלה קטנות ונסתרות מן העין.
פיתוחים טכנולוגים הובילו ליצירת מצלמות זעירות שניתן לשתול במקומות שונים ללא ידיעה או להכניס לחפצים "תמימי מראה". השימוש בהן הפך לקל, נגיש וגם לא כ"כ יקר. אך מה אומר החוק בנוגע לצילום ללא ידיעה?
כאשר בוחנים את החוק ניתן לראות שהוא לא חד משמעי ודי פרוץ. מבחינה חוקית אדם יכול לשים מצלמה נסתרת בחלל ביתו הפרטי ולצלם את אורחיו ללא ידיעתם. זה לא תופס לגבי בית משותף או חללים ציבוריים אחרים. בביתו הפרטי רשאי אדם להציב מצלמה נסתרת ולצלם את העוזר/ת, מטפל/ת וכו' אך חל איסור חד משמעי לצלם במקומות המפרים את חוק הפרטיות כגון שירותים, מקלחות, מלתחות וחדרי שינה, גם אם זה בביתו הפרטי של אדם.
חשוב לזכור כי במידה ויש מצלמות, בחללים ציבוריים, בבית הפרטי או בעסק חובה ליידע על קיומם בשלט ברור וגלוי.
אז איך זה שבכל אופן רואים לא אחת סרטוני אבטחה, או מעקב מבתים פרטיים, חדרי שינה וטיפולים? כאשר מדובר בחסר ישע, דהיינו, ילדים, חוסים, קשישים ואנשים שאין להם יכולת לדאוג לעצמם ומקבלים סיוע, ליווי או טיפול מאדם בוגר, במידה ויש חשד להתעללות, אלימות פיזית או נפשית או כל סצנריו אחר ומתקינים מצלמות כדי לתעד את המעשים, יש בהוכחות שיקלטו במצלמה אפשרות לשמש נגד מבצע העברה ולהפלילו.
בעוד החוק בנוגע לצילום וידאו נסתר אינו חד משמעי נסמך בעיקר על חוקי מוסר ואתיקה, אין זה כך בנוגע להאזנות סתר ושימוש באודיו. הקלטות אודיו והאזנות סתר אינן חוקיות לחלוטין ונחשבות לעברה פלילית אם הן מתפרסמות ללא הסכמת האיש המוקלט.
באם יש ספק או שאלות בנוגע לצילום בסתר או ציתות והקלטה, מומלץ להיוועץ עם מומחים החיים את עולם החקירות. משרד חקירות פרטי יכול לייעץ, להכווין ולהעניק את השירות האיכותי והנכון כדי לספק ראיות לפי צרכי הלקוחות ובעיקר לעשות זאת בהתאם לדרישות החוק ושמירתו.
