רשת האינטרנט הביאה לחיינו הרבה התקדמות ומידע שלא הייתה לנו גישה אליהם לפני תחילת השימוש באינטרנט, אך היא גם הכניסה לחיינו מושג חדש – "עבריינות מקלדת". עברייני המקלדת הם אנשים המסתתרים מאחורי האנונימיות של רשת האינטרנט ומנצלים אותה לאיומים, להטרדות, לסחיטות, לגניבות זהות ולעוד עבירות דומות.
הגישה למידע המצוי באינטרנט פתוחה לכולם כולל קטינים המצויים בסכנה גדולה אף יותר מהמבוגרים.
משרדי החקירות שמו להם למטרה לפעול נגד עברייני הרשת, להפסיק את פעילותם הפלילית ולגרום לכך שיועמדו לדין.
על חקירות האינטרנט לסוגיהן – בכתבה הבאה.
בריונות ברשת – חקירת אינטרנט בתחום של חשיפת התחזות
כשאנו מדברים על "התחזות" אנו מתכוונים לכך, שאדם חושד באדם אחר שהוא מציג עצמו בזהות בדויה ובעזרתה הוא מנסה לקבל מהאדם השני כספים או טובות הנאה אחרות – מה שנקרא גם "גניבת זהות".
גניבת זהות נעשית כאשר אדם מסוים משתמש בזהות של אדם אחר לצורך ביצוע עבירות פליליות בשמו והפללת האחר בשל כך.
ישנם מקרים של גניבת זהות מול בנקים כדי למשוך כספים השייכים לאדם אחר, התחזות לשם ריגול עסקי, לצורך סיפוק מיני או חיזור רומנטי שמטרתו בעצם היא לנצל את האדם השני (כמו למשל: שכנוע שלו/ה לתת כספים והלוואות שלא יוחזרו).
בעידן האינטרנט של היום קל לגנוב מהמידע הנמצא ברשת פרטים רבים על זהותו של אדם ועל ענייניו האישיים.
לכן, יש להיזהר איזה מידע חושפים ברשת ואלו נתונים אישיים ומספרי אשראי משאירים באתרי קניות און ליין.
במידה ואדם חושש שגנבו את זהותו הוא חייב להודיע למשטרה, לרשויות השונות ולמקומות בהם נמצא כספו כדי לעצור כל פעילות חשודה.
בנוסף, מומלץ לפנות למשרד חקירות כדי שיפתח בחקירה אודות זהותו של המתחזה ולאור ממצאיו – להגיש תביעה משפטית על הנוכל.
כדי לחשוף מקרים של התחזות, החוקרים הפרטיים משתמשים באמצעים טכנולוגיים שונים בשילוב עבודת חקירה של מעקב.
למשרד חקירות יש צוות המתמחה גם בלוחמת סייבר ומוכשר למצוא נתונים ומידע דרך רשת האינטרנט והפלטפורמות החברתיות השונות עד לגילוי זהות המתחזה.
חשיפת מקור שיימינג ברשת
פירוש המילה "שיימינג" הוא – גרימת בושה והשפלה של אדם או גוף כלשהו באופן פומבי.
השיימינג מתבצע באמצעות פרסום של אינפורמציה וביקורת שליליות ומעליבות ברשת האינטרנט, בווטס אפ, ברשתות חברתיות וכדו' – כשכל מי שרוצה יכול לקרוא מה כתוב ולגנות את אותו אדם או גוף עסקי (כגון: מסעדה).
בשל החשיפה הרבה של הפלטפורמות השונות ברשת האינטרנט חלה בשנים האחרונות עלייה רבה במקרי השיימינג ברשת.
בכל בקורת של שיימינג צופים אנשים רבים והתפוצה של הדברים הינה בלתי מוגבלת.
אלו העוסקים בשיימינג יכולים להסתתר תחת האנונימיות של רשת האינטרנט ולא להזדהות.
יש גם לקחת בחשבון, שכל מידע המופיע באינטרנט נשאר מתועד בו לתמיד ובכל זמן נתון ניתן לאתר אותו ולקרוא אותו, כך שלא ניתן להעלים אותו מעין הציבור לעולם.
כדי לחשוף את מבצעי השיימינג ברשת האינטרנט החוקרים הפרטיים מבצעים חקירות, אוספים מידע, ראיות ומודיעין שיובילו לאיתור מקור השיימינג וכמובן מערבים גם חקירות סייבר לאיתור עברייני המקלדת.
שיטה נוספת של משרדי חקירות, היא הכנסת חוקר פרטי לתוך חבורה או קבוצת אנשים החשודה בקשר עם מקור השיימינג עד להגעה לאותו מקור עברייני והפסקת פעילותו בעקבות העמדה לדין.
כמובן, שכל הדרכים לאיסוף המידע ייעשו בדיסקרטיות מלאה ורק ע"פ מה שמרשה החוק.
חשיפת מקור מטריד ברשת
בעקבות העובדה כי באינטרנט ניתן לשמור על אנונימיות – נושא ההטרדות ברשת הפך לבעיה קשה.
לפי מחקרים שנעשו בנושא, רוב ההטרדות נעשות ע"י גברים בגילאים שונים המטרידים נשים (גם גברים – אבל הרבה פחות) או קטינים וקטינות.
בשל אותה אנונימיות, אחוז הנשים שמטרידות גברים ברשת האינטרנט גדול הרבה יותר מאשר בעולם הלא וירטואלי.
הטרדות ברשת יכולות להתבטא בכתיבת תכנים מיניים, בהצגת שאלות אינטימיות או שליחת תמונות או סרטונים בעלי אופי מיני.
באתרים שונים באינטרנט, הקו העדין שבין חיזור ברשת לבין הטרדה אינו נשמר.
בעקבות ההטרדה ברשת הוכנס מונח משפטי הנקרא " אונס וירטואלי", שההתייחסות אליו אינה פחותה בחומרתה מאונס רגיל.
הטרדות אלו מכניסות את הקורבן לחרדה, לפחד ולתחושה שהוא נרדף ומאוים.
במידה וההטרדה ברשת חוזרת על עצמה, מומלץ לתעד את התקשורת ע"י צילום ההתכתבות, התמונות או הסרטים וכן להקליט שיחות טלפון הממשיכות את ההטרדה גם באמצעות שיחה קולית.
משרד חקירות יכול לעזור לאדם הסובל מהטרדה ע"י איסוף ראיות, שימוש באמצעי מעקב שונים ומגוונים וכן ביצוע תצפיות על האדם החשוד או סביב ביתו של האדם המוטרד.
החוקר יכול לפנות לחברת ספק האינטרנט ולנסות לגלות דרך רישומיה את פעילותו הפלילית.
מחלקת הסייבר של משרד חקירות יכולה לפעול לאיתור המטרידן דרך פרופיל הפייסבוק שלו. גם אם הפרופיל שישתמש בו יהיה פיקטיבי – יש למומחי הסייבר את הידע לאתר את זהותו של המטרידן.
מניעת איומים ברשת
בריונות רשת הינה תופעה מוכרת ומטרידה.
אמנם היא מוערכת כפחות שכיחה מעבריינות פיזית, אך הנזקים שלה לא פחותים.
"עברייני המקלדת" הם אלו המשתמשים בחסות האינטרנט האנונימי המעניק להם הגנה ויכולת לפעול באלימות מילולית ופעמים רבות גם להסית אחרים לפעול בדומה לכך.
זאת משום, שכל מה שנכתב בפלטפורמות החברתיות ובאתרי האינטרנט השונים מגיע לתפוצה רחבה ביותר של אנשים בכל מקום בארץ ובעולם.
הנזקים של האיומים ושל ההתנהגות העבריינית ברשת יכולים להביא את הנפגעים למצב נפשי קשה עד לפגיעה עצמית ולהתאבדות.
החוקים שנועדו לגנות ולהרשיע איומים ברשת הם: "חוק איסור לשון הרע", "חוק הגנת הפרטיות" וכן "חוק מניעת הטרדה מאיימת".
אולם, המציאות בשטח מוכיחה, כי החוקים הללו אינם מרתיעים את אותם עברייני מקלדת.
הפנייה למשרד חקירות בנושא מניעת איומים ברשת נועדה כדי לחשוף את זהותם של אותם עבריינים.
למשרד החקירות יש כלים, שיטות ואמצעים טכנולוגיים ממוחשבים כדי לאתר את זהותם: מאגרי מידע שיש לחוקרים גישה אליהם, יכולתם לזהות פרופילים מזויפים וכן איסוף מספיק ראיות ועובדות כדי שניתן יהיה להביאם לדין.
